ביום בהיר רואים מחלוני

ביום בהיר רואים מחלוני את ה"מפלצת" של הולילנד.
אומרים: ענק מכוער, משתלט על הנוף, פוצע אותו, הורס.
אומרים: נולד בחטא של שחיתות ויהירות. חטא שהוא יבלת על גיבנת כיעורו והיותו, חותם לדיראון.
אומרים: להכרית, להרוס ולא רק לקנוס ולהעניש.
רבים אומרים. תמימות דעים כמעט מקיר אל קיר.

ונזכרתי שהוזמנתי להתארח באחת הדירות שם. חברה מקבוצה שאני חלק ממנה ביקשה שנבוא.
ישבנו במרפסת ונפעמנו מהנוף. כל שיפוטיות שתהלל את יופיו של הנוף שם – תהיה במקומה. כל המילים שבמילון לא יספיקו לתאר את ההתפעמות וההתרגשות שאוחזות בי כשאני חושבת על המראה ההוא...

ומצאתי עצמי ב"עורו" של הענק, של המפלצת: מבפנים החוצה אני רואה רק יופי.

וחשבתי על "מכוערים" אחרים שפגשתי בחיי. ועל מפלצות ועל רעים. באמת רעים, ברוב דעים.
וחשבתי על היופי שיש להם בִּפְנים.
ומה הייתי רוצה לעשות עם כיעור ורוע, להשמיד?
או לשנות?

תגובות

פרספקטיבה

שלום חגית,
אני נהנית מכתיבתך, תודה.
בהקשר לדברייך - לפעמים מנסים להרגיש איך זה להיות בנעליים אחרות, לעניות דעתי, הרי זה אף פעם לא יהיה במאה אחוז אפשרי אך תיתכן נקודת מבט נוספת כפי שחווית.
לפעמים המכוער/הרוע הוא אכן מכוער/רוע הבחוץ תואם לבפנים אך יחד עם זאת תמיד יש אפשרות לפרש/לראות/להבין אחרת...
לדוגמא - הנאצים, מבחינתם הנוף ללא - יהודים, נכים, הומוסקסואלים, צוענים וכ'ו, וכ'ו, לצערי יש עוד...- הוא נוף יפה, נוף נכון, נוף צודק...
מנקודת מבטם הם היפים דואגים שהסביבה תהיה יפה לפי השקפת עולמם.
מי שבתוך המפלצת לא רואה אותה, גם הוא זקוק לפרספקטיבה נוספת, למרחק, לשיקוף...אם הוא ירצה.
תודה

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.