צדק - אגדת עם אתיופית

אישה אחת הלכה לחפש את העיזים שלה, שנדדו לרעות הרחק מהדיר. במשך זמן רב חיפשה וחיפשה את העיזים ולא מצאה אותם. במהלך חיפושיה ראתה האישה על אם הדרך אדם זקן שהכין לעצמו קפה על מדורה קטנה.

שאלה האישה את הזקן: "האם ראית את העיזים שלי עוברות כאן"?
הזקן, שהיה גם חירש, חשב שהאישה שואלת היכן מקור המים. הוא הנהן בראשו והצביע לכיוון הכללי של הנהר.

האישה הודתה לאיש ויצאה לכיוון הנהר, שם אכן מצאה את העיזים שלה בריאות ושלמות. רק גדי קטן אחד נפל בין הסלעים ונחבל ברגליו. לקחה האישה את הגדי בזרועותיה והחלה מובילה את העדר חזרה לביתה.

בדרכה עברה שוב ליד הזקן החירש שישב ליד המדורה ושתה את הקפה שהכין.
האישה עצרה לידו והודתה לו בקול נרגש על שסייע לה למצוא את העדר האבוד. כאות תודה אף הושיטה לו את הגדי הקטן שהיה בזרועותיה.

הזקן לא יכול היה לשמוע אף מילה מדבריה, וכשהושיטה האישה הנרגשת לעברו את הגדי הקטן והפצוע, חשב שהאישה מאשימה אותו במצב הקשה של הגדי. דבר זה הכעיס אותו מאד.

"אני לא עשיתי לו שום דבר" הוא צעק בכעס.

"אבל אתה הצבעת על הכיוון" אמרה האישה.

"ככה זה עם עיזים, זה כל הזמן קורה אתם" המשיך החירש לצעוק.

"מצאתי אותם בדיוק במקום שאמרת שהם יהיו" ענתה האישה.

"לכי מפה, תעזבי אותי בשקט. אף פעם לא ראיתי אותו, בחיי!" צעק האיש.

בינתיים התקהלו מסביב אנשים שעברו בדרך ועצרו למשמע הצעקות. האישה הסבירה להם:
"חיפשתי את העיזים שלי ואז האיש הטוב הזה הצביע לכיוון הנהר שם באמת מצאתי את העיזים ועכשיו לאות תודה אני רוצה לתת לו את הגדי".

"אל תעליבי אותי ככה", צעק החירש "אני לא שובר רגליים"! בזעמו תקף את האישה בידיו.

"אהה, ראיתם? הוא תקף אותי, הוא תקף אותי , עכשיו אקח אותו לשופט!" אמרה האישה.

וכך הלכו לשופט של הכפר הקרוב האישה, הגדי הקטן בידיה וכל עדר העיזים בעקבותיה, מאחריהם צעד האיש החירש ומקלו בידו וכל הצופים שראו את הויכוח.

השופט יצא לפתח ביתו כדי לשמוע את תלונותיהם ולשפוט ביניהם.
בעוד כולם מספרים את הסיפור ישב השופט הזקן והניד בראשו באיטיות. לסיפור שסיפרו הייתה משמעות מעטה עבורו משום שגם השופט, ממש כמו האיש הזקן, היה חירש כמעט לחלוטין. בנוסף לכך, בשל גילו המתקדם, היה גם קצר רואי מאד.

לבסוף, הרים את שתי ידיו, לאות כי על הנוכחים לחדול מדיבוריהם, והודיע על פסק דינו:
"מריבות משפחתיות כאלה הן עלבון לכנסיה ומביישות את הקיסר".

הוא פנה לעבר האיש החירש ואמר: "מרגע זה ואילך תפסיק להתנהג בגסות לאישתך".
אחר פנה השופט אל האישה האוחזת בגדי ואמר: "ובקשר אליך - תפסיקי להיות כל-כך עצלנית, מהיום והלאה אל תאחרי בהגשת הארוחות של בעלך".
אז הביט השופט ברוך אל הגדי ואמר: "ובקשר לצעיר היפיפה - מי ייתן ויהיו לו חיים ארוכים ויגדל להביא שמחה לשניכם!"
השופט סיים את דבריו, הסתובב וחזר אל ביתו.

הקהל התפזר לדרכו. "כמה טוב שיש לנו את השופט החכם", הם אמרו איש לרעהו. "איך בכלל הסתדרנו לפני שהצדק ניתן לנו?!"…