הַמַּעְיָן

הַמַּעְיָן

הַמַּעְיָן נִמְצָא שֵׁם בַּעַל כָּרְחִי וּבַעַל כָּרְחוֹ

הוּא שָׁם בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר

נוּכַל לְהַרְבּוֹת בְּשִׁבְחוֹ ולְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ

נוּכַל לְתָאֵר אֶת יוֹפְיוֹ וּלְהַכְתִּיר לוֹ כְּתָרִים וּתְאַרִים

נוּכַל פָּשׁוּט לוֹמַר תּוֹדָה שֶׁהוּא קַיָּם

נוּכַל לְבָרֵךְ אֶת מַזָּלֵנוּ הַטּוֹב

שֶׁעָבַרְנוּ בְּדַרְכּוֹ, שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ

בָּרֶגַע הַנָּכוֹן, כְּשֶׁהָיִינוּ כֹּה צְמֵאִים וַעֲיֵפִים

וְכִמְעַט נוֹאַשְׁנוּ

וְעַכְשָׁו אֶפְשָׁר לָנוּחַ בְּצִדּוֹ

וְאֶפְשָׁר לָלֶכֶת

וְאֶפְשָׁר לַחֲזֹר.

 

חגית ליפשיץ, 

22.7.07