התן הופך לג'ירפה, עם קהילת למה דבורה הלה במרכז הרוחני ערבה

כשהתן הופך לג'ירפה

מאת דלית אייזן

בתקשורת מקרבת אנחנו לומדים להקשיב באופן פעיל וחומל. לא משנה מה ייאמר, לא משנה איך ייאמר – תמיד נוכל לבחור איפה לשים את תשומת לבנו

הרגשות שלנו: של שמחה, אושר, כעס או תסכול לא נובעים ממה שעשו לנו אחרים, אלא מכך שהצרכים שלנו מתמלאים או לא מתמלאים. אם הם לא מתמלאים אני עצובה או מתוסכלת, אם הם מתמלאים – אני מרגישה שמחה והקלה. לכן כדאי בכל מצב מאתגר, להתבונן פנימה ולאתר את אותם צרכים שלא נענים. בכך אנו מפתחים מודעות ולוקחים אחריות על חיינו", אומרת חגית ליפשיץ, שהנחתה סדנה על "תקשורת מקרבת" במרכז רוחני ערבה בסמסטר חורף 2016.

הסדנה המבוססת על שיטתו של ד"ר מרשל רוזנברג "תקשורת לא אלימה" ((NVC, מציעה כלים ליצירת תקשורת עם האחר במטרה, "להשיג את שנחוץ לנו ביחד עם האחר ולא על חשבונו, אפילו במצבים של ויכוח, מחלוקת, סכסוך ומאבק". חגית הגיעה למואה בעקבות הזמנה חמה של לאמה דבורה הלה ללמד את השיטה לתלמידים, לאחר שהכירו כשהשתתפו כמנחות ב"אקדמיה לשלום" המתקיימת במואה.

"השהות במחיצת לאמה דבורה היקרה ולאמה אריה היקר, ובמחיצת חברי הסנגהה ואורחיהם, בשעות שבהן לימדתי ובכל זמן שהותי במואה, היו בשבילי אחת החוויות העמוקות והמעשירות של חיי", אומרת חגית. "התרגשתי ונהניתי לראות אתכם לומדים ומתרגלים בהתלהבות ובדבקות את מה שהוא חמלה בפעולה, כפי שהם מגולמים ב'תקשורת מקרבת'. חוויתי בכל רגע ורגע את הנדיבות האין-סופית שביטאתם כלפיי, הוזמנתי במחיצתכם לתרגל 'קבלה' באהבה, לא פחות מ'נתינה'. זהו תרגול מאד מאתגר מבחינתי.

"בשיעורים של הלאמה, שבהם השתתפתי, הופתעתי לגלות מסרים שהיו לי משמעותיים ואקטואליים מאוד. באחת המדיטציות שעשיתי בשיעור, התגלתה לי תובנה מעמיקה בנושא שהעסיק אותי חודשים רבים קודם לכן. היו אלה בשבילי ארבעה ימים של צלילות, אור, חיבור אנושי, חיבור פנימי וחיבור לעולם שסביבנו - מארג אחד, רקמה אחת. אני מרגישה הכרת תודה עמוקה ללאמה דבורה, על שהבחינה ביופי ובחיבור בין התורות, ותודה לקהילתכם שאירחה אותי בחום ובנדיבות אין קץ. אני מודה ליקום שהפגיש בינינו. דרכינו מחוברת מעתה".

חגית עבדה במשך שנים במשטרת ישראל בתפקידי רווחה וחינוך, אז גם השתלמה אצל מרשל רוזנברג. היא מאמנת ומלווה אנשים, מנחה קבוצות דיאלוג מסוגים שונים ומגשרת בסכסוכים אישיים ועסקיים. היא מתרגלת מדיטציה ופעילה ביוזמות שונות לקידום השלום בארץ ובעולם.השליחות שלה, לדבריה, היא "להקנות לכל מי שמעוניין כלים להתמרה של מצבי סכסוך וכאב. זו דרכי להביא לשינוי חברתי, לקידום צדק ושלום באזורנו ובשאר העולם".

במהלך הסדנה, התנסינו בתרגולים שונים של יצירת תקשורת, שבהם העמדנו למבחן את תגובותינו הרגילות והמותנות, ועברנו תהליכים שהביאו אותנו לפתח דרכי חשיבה חדשות. "הרגשתי שקיבלתי כלים פרקטיים ליישום ביחסים עם בני המשפחה, שמלווים אותי עד היום", מספרת יעל קט, אחת המשתתפות, "זו עבודה רגשית ומנטאלית עוצמתית ביותר שמאפשרת לזהות דפוסים ופרדיגמות שמנהלים אותנו ולא משרתים לא אותנו ולא את האנשים שאיתם אנו במגע, שעשויים להיות אנשים קרובים לנו ביותר. העבודה היא לזהות את הדפוסים ולשרש אותם, ויחד עם זאת להתבונן כמו צופה מהצד ולנסות את לזהות את הצורך הבסיסי שלא ממומש אצל האחר".

תוך כדי תרגול הבנו, שההקשבה שלנו לאחרים היא רוב הזמן אוטומטית, מנוהלת על ידי דפוסים קבועים שמונעים מאתנו להקשיב קשב מלא לבן שיחנו ולקיים איתו תקשורת אמיתית. ב"תקשורת מקרבת" המקשיב נדרש להקשבה פעילה ולנוכחות מלאה בתוך השיחה.

"בתקשורת מקרבת אנחנו לומדים להקשיב באופן פעיל וחומל", מסבירה חגית, "לא משנה מה נאמר, לא משנה איך זה נאמר – תמיד נוכל לבחור איפה לשים את תשומת לבנו: האם אנו פנויים כעת להקשיב לאחר? אם לא – האם אנחנו מוכנים להקשיב כעת קודם כל לעצמנו – לרגשות ולצרכים שלנו, שמתמלאים או לא מתמלאים, עד שהשלום בתוכנו יחזור? וכאשר אנו פנויים לכך - האם נוכל לנחש את הרגשות והצרכים שלו? האם נוכל לבדוק אתו בזהירות אם הבנו נכון? האם נרצה להשקיע תשומת לב בחיבור אנושי מלב אל לב?"

בגישת ה"תקשורת לא אלימה" משתמשים בדימויים של חיות כדי להבין ולתרגל צורות תקשורת מקרבות (הג'ירפה) ולזהות צורות שמרחיקות (התן). חגית מרחיבה: "בכל רגע ורגע בחיינו יש לנו אינטראקציה כלשהי, עם עצמנו ועם זולתנו. בכל רגע ורגע נוכל לעצור, לנשום, לבדוק: מה אני מרגישה כרגע? אילו צרכים שלי מתמלאים? לחגוג אותם, לברך עליהם, להודות ולשמוח על כל צורך וצורך שמתמלא.
 

"ואם אני מבחינה ברגש לא נעים שעולה בי, כעס, אכזבה או תסכול – לנשום ולזכור שהרגשות האלה הינם תוצאה של צרכים שלי שלא מתמלאים. אוכל לשאול את עצמי: מהם הצרכים האלה? האם אוכל לומר אותם לעצמי בשפה בהירה, ללא דרישות מאחרים? האם אוכל לנסח בקשות לעשיית מעשה ספציפי מאדם מסוים, שיעזור לי למלא את צרכי? האם אוכל להקשיב לתגובתו של הזולת לבקשתי? או לעצור ולשוב להקשיב לעצמי? זכרו, אם זה הבן שלי, בת הזוג שלי, השכן, הבוס - מאחורי כל "תן" מסתתרת "ג'ירפה" שטרם מצאה את הביטוי שלה. פגשתם תן? - עיזרו לו להפוך לג'ירפה".

חגית מספרת כי השיטה שינתה את חייה ללא הכר. היא עזבה את המשטרה והחליטה להקדיש את חייה ליישוב סכסוכים, גישור ודיאלוג בין קבוצות בקונפליקט. "התחלתי להתבונן לעומק בשיפוטים הפנימיים שלי על עצמי ועל אחרים, ויצאתי למסע של היכרות והתיידדות אתם, כדי לעשות להם טרנספורמציה לחמלה ולחיזוק  החלקים האוהבים והבוטחים שבי. זה עודד וחיזק את היכולת שלי להיות בחמלה ולגלות סובלנות גם כלפי אחרים".

החזון של חגית לגבי שלום באזור נשען, בין השאר, על עיקרון בודהיסטי: "הדבר הקבוע היחיד הוא שהכל משתנה". היא מאמינה שגם אצלנו עוד יבוא שינוי.

האתר של חגית: http://www.mifgash.org.il/

האקדמיה לשלום: http://www.peace-academy.org.il/